מכיוון שהכול קשור בכול, די קשה לי לתאר מה אני בעצם מלמדת.
“השיבה הביתה” היא הדרך שאני הולכת בה מאז ששמתי לב שאני לא כל-כך בריאה, בגיל 25, ואולי המסע התחיל כשנולדתי -
באתי מהאדמה כדי לשוב אליה, אני בדרך.
האדמה היא אימא, היא הבית, היא האלה הגדולה.
אנחנו יצורי יבשה, בנות ובני אדמה. כל אחת מאיתנו היא פתית שלג ייחודי? גם. וגם אנחנו אותו דבר, וכולנו באנו ממנה ונשוב אליה. החיבור אל האדמה והמוות הוא חשוב כמו החיבור לאוויר ולחיים - וככל שאנחנו מאבדים אותו, חשוב יותר לשקם ולשמר אותו. ואולי זה הדבר העיקרי שאני מלמדת, ונדמה לי, לפחות, שזה כל הזמן רק נהיה רלוונטי יותר, אף-על-פי שהמלחמה והטירוף הקפיטליסטי מספרים שזה לא. או כמו שאומרים:
“מה זה קשור עכשיו?” או, “מה זה משנה?”
בעץבעיר למדתי שמשתלם ללמוד איך לחיות על פני האדמה ואיך להישמע לחוקיה. שהכול קשור, והכול משנה.
הקריאה שלי היא הביתה, למקום שבו הכול קשור והכול משנה.
אם האדמה קוראת גם לכן, יכול להיות שהשיעורים שלי, שבהם אני משתפת מתוך מה שלמדתי ולומדת במסע שלי, יוכלו לקצר לכן את הדרך פה ושם.
אשמח לראותכן
תמי